מורשת
ההיסטוריה של הבית הספרדי
במחצית הראשונה של המאה ה-18 חיה העדה היהודית בעיר העתיקה בדלות קשה. מעט מהיהודים היו בעלי קרקעות ורובם היו צריכים לשכור את דירותיהם מהמוסלמים. בשנת תרי"ז (1857) נוצרה אפשרות לרכוש מגרש רחב ידיים בפינה הדרומית מערבית של הרובע היהודי ולבנות בו. יוזמי המפעל - כולל הו"ד (הולנד-דוישלנד - התארגנות של יהודים שעלו מהולנד ומגרמניה) רכשו בחלקם מדמי החלוקה את האזור שהיה עד אז שטח לא בנוי בשולי הרובע היהודי. מטרתם הייתה להקים דירות מודרניות כדי להקל על הצפיפות הקשה. לראשונה זה דורות רבים, ניתנה ליהודים אפשרות לבנות בכוחות עצמם שכונה משלהם.
חברת" בתי המחסה לעניים והכנסת אורחים על הר ציון וירושלים עיר הקודש תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן" קיבלה את הרישיון ובנתה בכיכר ״בתי מחסה״ את קבוצת הדירות הראשונה שלא היו כדוגמתן ליופי בירושלים העתיקה. ברבות השנים בנו בשכונת "בתי מחסה" כמה נדיבים בתים נוספים וביניהם ״הבית הספרדי״ ו"בית רוטשילד" המפואר.
״הבית הספרדי״ שימש את היהודים הספניולים כבית חינוך והוא ממוקם בכיכר זו. היום פועל ״הבית הספרדי״ בשני מבנים; אחד מודרני, והשני מבנה לשימור בן 200 שנה מן המאה ה-19, בשטח של 5000 מ"ר. קומת החצר (המשמשת כיום כפטיו) הייתה מיועדת לאלמנות ויתומים ובקומה העליונה שכן המוסד החינוכי.
בסוף המאה ה-19 שימש אחד מאגפי המבנה ההיסטורי למקום מגוריו הרשמי של הרב הראשי לישראל, הראשון לציון. באגף רחבה ופינות ישיבה ואירוח. מסוף המאה ה-19 למדו במבנה זה מאות תלמידים מבית רבן ועד לדיינות ולרבנות.
במהלך הקרבות שהתנהלו ברובע היהודי במלחמת העצמאות, בשנת תש"ח (1948), שימשו הבתים והמרתפים בחצר ״בתי מחסה״ - כמחסה עבור חלק מהאוכלוסייה האזרחית שנותרה ברובע הנצור. לאחר שנכנעו מגני הרובע בפני הלגיון הערבי, נאספו בכיכר לוחמי ותושבי הרובע היהודי.
30 לוחמים שעדיין נצבו על רגליהם לאחר 13 ימי קרבות רצופים, ועימם 50 פצועים ועוד 260 אזרחים, בני 13 עד 78 שנה, הלכו בשבי. 1,300 מתושבי הרובע היהודי – ילדים, נשים וזקנים – נאלצו לעזוב את בתיהם, שנבזזו והועלו באש.
במלחמת העצמאות בתש"ח 1948 שכנה ליד המלון אחת מהעמדות הקדמיות של הנצורים היהודים.
מבנה הבית הספרדי ההיסטורי עבר לאחרונה שיפוץ נרחב ומשמש כיום כבית אירוח מפואר למבקרים בירושלים מכל רחבי העולם. זהו מבנה יפייפה וייחודי בן 200 שנה המיועד לשימור. במבנה תקרות גבוהות מקומרות וחלונות הפונים בחלקם לנוף עוצר נשימה של העיר העתיקה ועיר דוד ובחלקם לחצרות אותנטיות של הרובע היהודי. המבנה נמצא בקרבת שער ציון ונבנה בסגנון פטיו ספרדי מקורי הכולל קומת חצר וקומה עליונה.
במחצית הראשונה של המאה ה-18 חיה העדה היהודית בעיר העתיקה בדלות קשה. מעט מהיהודים היו בעלי קרקעות ורובם היו צריכים לשכור את דירותיהם מהמוסלמים. בשנת תרי"ז (1857) נוצרה אפשרות לרכוש מגרש רחב ידיים בפינה הדרומית מערבית של הרובע היהודי ולבנות בו. יוזמי המפעל - כולל הו"ד (הולנד-דוישלנד - התארגנות של יהודים שעלו מהולנד ומגרמניה) רכשו בחלקם מדמי החלוקה את האזור שהיה עד אז שטח לא בנוי בשולי הרובע היהודי. מטרתם הייתה להקים דירות מודרניות כדי להקל על הצפיפות הקשה. לראשונה זה דורות רבים, ניתנה ליהודים אפשרות לבנות בכוחות עצמם שכונה משלהם.
חברת" בתי המחסה לעניים והכנסת אורחים על הר ציון וירושלים עיר הקודש תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן" קיבלה את הרישיון ובנתה בכיכר ״בתי מחסה״ את קבוצת הדירות הראשונה שלא היו כדוגמתן ליופי בירושלים העתיקה. ברבות השנים בנו בשכונת "בתי מחסה" כמה נדיבים בתים נוספים וביניהם ״הבית הספרדי״ ו"בית רוטשילד" המפואר.
״הבית הספרדי״ שימש את היהודים הספניולים כבית חינוך והוא ממוקם בכיכר זו. היום פועל ״הבית הספרדי״ בשני מבנים; אחד מודרני, והשני מבנה לשימור בן 200 שנה מן המאה ה-19, בשטח של 5000 מ"ר. קומת החצר (המשמשת כיום כפטיו) הייתה מיועדת לאלמנות ויתומים ובקומה העליונה שכן המוסד החינוכי.
בסוף המאה ה-19 שימש אחד מאגפי המבנה ההיסטורי למקום מגוריו הרשמי של הרב הראשי לישראל, הראשון לציון. באגף רחבה ופינות ישיבה ואירוח. מסוף המאה ה-19 למדו במבנה זה מאות תלמידים מבית רבן ועד לדיינות ולרבנות.
במהלך הקרבות שהתנהלו ברובע היהודי במלחמת העצמאות, בשנת תש"ח (1948), שימשו הבתים והמרתפים בחצר ״בתי מחסה״ - כמחסה עבור חלק מהאוכלוסייה האזרחית שנותרה ברובע הנצור. לאחר שנכנעו מגני הרובע בפני הלגיון הערבי, נאספו בכיכר לוחמי ותושבי הרובע היהודי.
30 לוחמים שעדיין נצבו על רגליהם לאחר 13 ימי קרבות רצופים, ועימם 50 פצועים ועוד 260 אזרחים, בני 13 עד 78 שנה, הלכו בשבי. 1,300 מתושבי הרובע היהודי – ילדים, נשים וזקנים – נאלצו לעזוב את בתיהם, שנבזזו והועלו באש.
במלחמת העצמאות בתש"ח 1948 שכנה ליד המלון אחת מהעמדות הקדמיות של הנצורים היהודים.
מבנה הבית הספרדי ההיסטורי עבר לאחרונה שיפוץ נרחב ומשמש כיום כבית אירוח מפואר למבקרים בירושלים מכל רחבי העולם. זהו מבנה יפייפה וייחודי בן 200 שנה המיועד לשימור. במבנה תקרות גבוהות מקומרות וחלונות הפונים בחלקם לנוף עוצר נשימה של העיר העתיקה ועיר דוד ובחלקם לחצרות אותנטיות של הרובע היהודי. המבנה נמצא בקרבת שער ציון ונבנה בסגנון פטיו ספרדי מקורי הכולל קומת חצר וקומה עליונה.
